יום ראשון, 31 באוקטובר 2010

סבר פלוצקר ויציאת האברכים לעבודה

בחודש האחרון פורסמו כתבות וטורים רבים על נושא קצבת הבטחת ההכנסה לאברכים וחוק "עוקף הבג"ץ" שנועד להכשיר את המשך קיומה. מתוך כל אלה, תפסה את עיני הפסקה המודגשת בטור של סבר פלוצקר ב"ממון". מדוע תפסה פסקה זו את עיני? מפני שהיא מציגה ראיית עולם מעוותת בנוגע ליחס המדינה לחרדים.


"המדינה אוסרת על על האברך החרדי לצאת לעבודה, וב בשעה מענישה אותו על כך שאינו מתפרנס ומונעת ממנו קצבת הבטחת הכנסה כחוק. במקביל היא משלשלת לידיו דמי כיס של 1,000 שקלים בחודש כדי שלא יגווע ברעב"
(סבר פלוצקר, 25/10/2010, ידיעות אחרונות)
 המדינה אוסרת על האברך לעבוד? הרגשתי שאני חייב לקרוא ולהבין כיצד פלוצקר, המשמש ככתב ופרשן לעינייני כלכלה מכובד, מסביר טענה זו.

בטורו, פלוצקר כותב שהמדינה החליטה לתת קצבה זו כדי לתמוך באותם אברכים שגזרו על עצמם חיי עוני על מנת שישקעו כל כולם בלימודיהם. פלוצקר מסביר שהקצבה נועדה לסייע למי שאינם יכולים לעבוד. הוא מוסיף ואומר שהמציאות בישראל היא המונעת מהאברכים לעבוד - כדי שהם יוכלו להתחמק (הוא משתמש במונחים "לזכות בדחיית שירות" ו"פטור מלא") משירות בצה"ל, מוטלת עליהם החובה ללמוד בישיבה ולא לצאת לעבודה. בנוסף לכך המדינה ממשיכה "להעניש" את החרדים בכך שהיא שוללת מהם את הקצבה הרגילה של הבטחת הכנסה ונותנת להם "רק" 1000 שקלים בחודש.

וכעת אשאל האם אין ראיית מציאות מעוותת מזו? האם המדינה "אוסרת" על האברך לעבוד? האברך הוא זה שבחר במסלול הפטור תוך שהוא יודע מלכתחילה שבזמן זה הוא לא יוכל לעבוד. כאשר בחור חילוני מסיים את התיכון (כפי שהחרדי מסיים את הישיבה התיכונית) הוא הולך לצבא ותורם למדינה שלוש שנים ואח"כ ממשיך ללימודיו. בזמן זה, האברך החרדי לא הולך לצבא ומתחיל מיד את לימודיו.

גם אם בחר במסלול של הלימודים, ואם ראה שהוא אינו מסתדר בדרך זו, האברך יכול להחליט בכל רגע שהוא בוחר לצאת לשוק העבודה אחרי שיעשה שירות צבאי (מקוצר, לצערי).

אם כך, מדוע שסבר פלוצקר לא ימליץ שהאברכים פשוט יבחרו במסלול הרגיל של קודם צבא ואז לימודים - בדרך זו הם יוכלו לבחור לעבוד בכל שלב במהלך הלימודים, בדיוק כמו שהסטודנט החילוני עובד. לחרדים ניתנה אפשרות שלא ניתנה לחילונים - הם יכולים לבחור במסלול של לימודים בכולל ללא שירות צבאי (אפשרות שבמתכונתה הנוכחית לא הייתה צריכה להיות מוצעת בכלל), אך גם המסלול הרגיל פתוח בפניהם. לפיכך אין זה נכון שהמדינה אוסרת עליהם לעבוד - הם אלה שבוחרים לא לעבוד.

לפיכך, כפי שכל אדם אחר הבוחר לא לעבוד לא מקבל מימון מהמדינה, גם האברך שבחר לא לעבוד לא צריך לקבל מימון. הקהילה החרדית רוצה שמיטב בניה ילמדו יומם וליל - אדרבא, שיממנו זאת מכספם, כפי שבאוניברסיטאות החילוניות ניתנות ע"י עמותות ותורמים מלגות המאפשרות לחלק מהסטודנטים להתמקד יותר בלימודיהם ופחות בעבודה.

פלוצקר כותב ש- 120 מיליון השקלים המשמשים למימון הקצבאות לאברכים הם סכום קטן. קיבלתי בדוא"ל מכתב של יו"ר אגודת הסטודנטים של אוניברסיטת ת"א, ובו היה כתוב שכסף זה יכול לשמש למימון שכר לימוד מלא ל- 12,000 סטודנטים ממעמד סוציואקונומי נמוך (כאלה שאחר כך גם ישלמו מיסים ויחזירו את ההשקעה למדינה), או לחלופין לממן 2,000 מלגות מחקר לדוקטורנטים. האם 120 מיליון הם באמת סכום כל כך פעוט?

ודבר אחד נוסף, באותו עיתון נכתב ביום חמישי ע"י גד ליאור שאם החרדים ירצו לעבוד, אחוזי האבטלה ירקיעו שחקים. דבר זה, לדעת ליאור יהיה קטסטרופלי למדינה. אין לי רקע כלכלי נרחב, אבל דבר אחד אני יודע: אותם אלה שיעלו את אחוזי האבטלה לשחקים לא עובדים גם כיום - השינוי היחיד שיגרם הוא שנתון האבטלה כפי שמוצג ע"י המדינה ישקף את המציאות בצורה קצת יותר טובה.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה