יום רביעי, 29 בדצמבר 2010

על הגזענות

ביום ראשון השבוע, במסגרת אחת ההרצאות באוניברסיטה, ראיתי סרט בשם Something the Lord Made. הסרט מספר על ניתוח הלב הראשון שבוצע, ומתמקד במידה רבה בעוזר מנתח בשם ויוויאן תומאס שהיה שותף למחקר ולניתוח עצמו. מה הקשר של הסרט לגזענות? תומאס היה שחור, והעלילה מתרחשת בשנות ה- 40 בארצות הברית.

בשנות ה- 40 בארה"ב הגזענות הגיעה לשיאה. תומאס עבד יחד עם המנתח אלפרד בללוק בבית החולים ג'ון הופקינס, אך כיוון שתומאס היה שחור, הוא קיבל משכורת של עובד ניקיון. תומאס לא יכל להיכנס דרך הכניסה הראשית כי היא מיועדת ללבנים בלבד. גם השירותים וחדר האוכל היו כמובן מופרדים - הרי באותה תקופה חשבו שלא נאה שלבנים ושחורים יסעדו יחדיו. גם אחרי שהניתוח התבצע הוא לא קיבל עליו קרדיט ואפילו לא הוזמן לטקס שנערך בעקבותיו (הפעם כי המלון הוא מלון ללבנים בלבד). רק שנים רבות אחרי הניתוח, כאשר פחתה הגזענות בארה"ב, תומאס קיבל את הקרדיט והיחס אליהם הוא היה ראוי.

אני רוצה להאמין שכל אחד שיקרא את הפסקה מעל יזדעזע. הרי התנהגות כזו בימינו היא בלתי מתקבלת על הדעת. גם אני, אחרי שראיתי את הסרט ביום ראשון, רציתי להאמין שמצב כזה כבר לא אפשרי, אך כמובן שהמציאות הכתה במהרה על פני. למחרת, הייתה כתבה במעריב על כך שבקריית מלאכי קוברים ישראלים ממוצא אתיופי בנפרד. צורפה לכך תמונה בה רואים את תעלה המפרידה בין הקברים של העדה האתיופית לבין הקברים של שאר האנשים. חברה קדישא טענה שאין פה אפליה - אבל התמונה מראה שמילים לחוד ומציאות לחוד - יש הפרדה ברורה ובולטת בין אזור הקבורה של שחורים ואזור הקבורה של לבנים.

התנהגות כזו של חברה קדישא אינה שונה במאומה מההפרדה שהייתה קיימת בארצות הברית, ואשר שם חלפה מהעולם לפני שנים רבות. חברה קדישא אינה היחידה המתנהלת בצורה גזענית. כבר פורסמו בעיתונים תחקירים רבים על כך שחברות בישראל פוסלות מועמדים ממוצאים שונים (ובייחוד ממוצא אתיופי) באופן כמעט אוטומטי, וללא תלות בכישוריהם או קורות חייהם. כמו כן, כבר התפרסמו מקרים לא מעטים של אפליית תלמידות ממוצא ספרדי בבתי ספר בחינוך הדתי. רשימת הדוגמאות לגזענות אינה נגמרת פה, וכל אחד יכול לחשוב לבדו על עוד מקרים רבים של גזענות בחברה הישראלית.

בישראל 2010 (ועוד מעט גם 2011) הגזענות עדיין בולטת לעיני כל. לצערי, אותו חלום של מרטין לותר קינג עדיין לא התגשם במולדתי. עדיין מתרחשים פה מעשים שבמקומות אחרים עברו מהעולם לפני עשרות שנים. בהקשר זה כדאי לזכור ולאמץ את המשפט שאמר לך ולנסה (נשיא פולין וחתן פרס נובל לשלום) לפיו כל בוקר הוא מתעורר ונלחם עם עצמו באנטישמיות לה חונך בתור ילד. אם רק נרצה, גם ישראל תוכל להיות מדינה קצת יותר נאורה.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה