יום שבת, 13 באוגוסט 2011

טיול לפרו – חלק 1

עם סיום שנת הלימודים, ולפני תחילת קורס הקצינים של העתודה, יצאתי לחופשה בת 5 שבועות בפרו. בפוסט זה, ובבאים אחריו, ארשום מה עשיתי וגם אחלוק מספר טיפים.

אל דרום אמריקה מגיעים כמובן בטיסה. אין טיסות ישירות המגיעות ללימה, בירת פרו, ולכן יש לעשות עצירת ביניים באירופה, ארצות הברית או ברזיל. הטיסה בה טסתי כללה עצירת ביניים של כ־11 שעות, כולן באור יום, בסאו פאולו. הייתי הישראלי היחיד מבין אלה שהמשיכו ללימה שהחליט לצאת משדה התעופה ולבקר בעיר. אם בוחרים לצאת, יש לשלם כשחוזרים 36$ מס נמל. כמו כן, שירות שאטל משדה התעופה לעיר עולה 33 ריאל לכל כיוון (1$ שווה 1.3 ריאל).

מה יש לעשות בסאו פאולו? אין הרבה אבל בכמה שעות שהייתי שם לא השתעממתי. אפשר לבקר ב-Avenida Paulista שהיא שדרת העסקים המרכזית של סאו פאולו. בשדרה נמצא פארק גדול ויפה המהווה חלק מהיער המקורי של האזור. ממול לפארק נמצא מוזיאון MASP השוכן במבנה ייחודי. משם המשכתי רגלית לכיכר הרפובליקה וממנה לקתדרלת דה סה - אחת הקתדרלות הגותיות הגדולות בעולם. את הביקור בסאו פאולו השלמתי עם תצפית מבניין Edifício Itália - שימו לב! התצפית פתוחה רק בין השעה 15:00 ל־16:00 – אם רוצים לבקר שם צריך לתכנן זאת מראש (אך הכניסה חופשית).


אחת המזרקות בפארק בלימה
מסאו פאולו המשכתי ללימה, אליה הגעתי לפנות בוקר. ישנתי באכסניית ריוונדל שבבעלות ישראלית, ושם גם פגשתי את חברי לטיול. האכסנייה הייתה יחסית נקייה, אך במרבית החללים הציבוריים יש אנשים שמעשנים וגם קצת רועש שם. בלימה סיירנו בשכונת מיראפלורס (בה ממוקמת האכסנייה) והלכנו גם לחוף הים. משם לקחנו אוטובוס לעיר העתיקה, ראינו את הכיכר המרכזית והגענו לאטרקציה המרכזית של לימה: פארק המזרקות. הכניסה לפארק עולה כ־4 סול (סול 1 שווה 1.3 ש"ח). המזרקות מדהימות ביופיין והביקור מומלץ מאוד. מלבד פארק המזרקות, לימה היא ככל עיר גדולה אחרת, ואולי קצת משעממת. הטמפרטורות נוחות (אפשר ללכת בחולצה קצרה) וכמעט כל הזמן מעונן.


את לימה עזבנו בלילה באמצעות אוטובוס להוואראז (חברת קרוז דל סור). העיר ממוקמת בגובה של 3,000 מטר, וכשתגיעו תוכלו להרגיש שכל דבר גורם לכם להתנשף. בהוואראז לנו באכסניית Alpes Huaraz. האכסנייה מומלצת בחום! החדרים נקיים ונוחים והמחיר סביר – 15 סול לחדר משותף וְ־20 לחדר פרטי (כולל ארוחת בוקר). צוות האכסנייה מסביר פנים ועוזר בבעיות שונות (אם כי לא כולם מדברים אנגלית). לאכסניה יש שירות של סוכנות טיולים שגם הוא היה טוב (דרכו יצאתי לטיול לפסטורורי ולסנטה־קרוז). אולם, את רוב הטיולים סגרנו עם הסוכנות Andes Camp (רחוב Huascar 615). באותו מקום יש גם אכסנייה פופולרית מאוד בקרב ישראלים. בסוכנות כדאי לדבר עם בנג'י - הוא יודע קצת עברית ויכול להמליץ על מגוון גדול של מסלולים באזור.

לגונה 69
אילו טיולים עשינו? יום אחרי ההגעה עשינו את המסלול של לגונה 69. מדובר על מסלול יומי ללא מדריך (משלמים רק על הסעה) המגיע מגובה של כ־4,000 מטר ל־4,630 – מסלול זה מומלץ מאוד ומאפשר לבדוק אם התרגלתם לגובה לפני שיוצאים לטרקים ארוכים יותר. המסלול (כמו רוב הטרקים היומיים) הוא בצורת הלוך־חזור. עולים 3 עד 4 שעות ולבסוף מגיעים ללגונה מדהימה בצבע כחול.

למחרת אני נחתי במלון (מסתבר שטרם התרגלתי לגובה) וחבריי יצאו לטיפוס צוקים בקרבת העיר, ממנו הם נהנו מאוד. הפעילות השלישית שעשינו הייתה טיפוס קרחונים. זוהי חוויה כמעט חד פעמית עבור ישראלים. במהלך הפעילות תקבלו קרמפונים (מעין קוצים לנעליים) ושני גרזני קרח. בעזרת הציוד הזה תטפסו על קיר קרח אנכי כשאתם קשורים בחבל בטיחות למדריך.

וואי־וואש (HuayHuash) – זהו הטרק המפורסם באזור הוואראז. הוא נמשך 8 ימים במהלכם רואים פסגות מושלגות ולגונות. ביום החמישי ישנם גם מעיינות חמים. לצערי, בעקבות מחלה בה לקתה חברתי נאלצתי לחזור עמה בתחילת היום השני.

לגונה Churup
לגונה Churup – מסלול יומי אליו מגיעים בעזרת מונית שירות (4 סול לכיוון). להבדיל מלגונה 69, צבע המים פה הוא ירוק־טורקיז. הלגונה עצמה ממוקמת בגובה נמוך יותר מאשר ה־69 (4,450 מטר), אך הפרש הגבהים מנקודת ההתחלה לסוף גדול יותר (קילומטר אחד). המסלול נמשך 7 קילומטר לכל כיוון והוא תלול מאוד (בייחוד בחלקו האחרון). המסלול של צ'וּרוּפּ כמעט ולא נעשה על ידי ישראלים, אך בדרך ראינו לא מעט מטפסים אירופאים – זהו מסלול המשמש גם כהכנה לטיפוס על הפסגה של הר פיסקו.


המסלול הבא שעשינו הוא מסלול חדש יחסית (למען האמת, היינו הראשונים שיצאו אליו מהסוכנות). הנסיעה הלוך היא במונית והחזרה היא במונית שירות. מדובר על הליכה של 3 שעות, יחסית מישורית, בקורדיירה נגרה (ההרים השחורים). במהלך ההליכה יש נוף מרהיב לרכס ההרים שממול (קורדיירה בלנקה – ההרים הלבנים) – אותו רכס בו ממוקמים רוב הטרקים. המסלול לא קשה, ואפשר לעשות אותו בתור יום מנוחה.
קרחון Pastoruri

לאחר המסלול בקורדיירה נגרה יצאתי לטיול מאורגן באוטובוס לקרחון Pastoruri. בדרך עצרנו לראות מעיין ממנו נובעים מים מוגזים, ציורי קיר של האינקה וגם צמחי Raimondii – צמחים הייחודיים לאזור ההרים הזה ומתאפיינים בתפרחת המגיעה לגובה של עד 10 מטרים. הקרחון עצמו ממוקם בגובה של כ־5,200 מטרים מעל פני הים, ולידו יש לגונה קפואה בחלקה. הקרחון מרשים מאוד אך אסור לטפס עליו – אפשר רק ללכת לידו.


הפעילות הבאה שעשיתי הייתה רכיבה על סוסים יחד עם חברתי. אל הרכיבה נרשמנו דרך Andes Camp אך בפועל היא נעשתה על ידי Huaraz Horses. הרכיבה נמשכת כ־3 שעות (15 סול לשעה) ובמהלכה אפשר להתבונן בהרים המרשימים של הקורדיירה בלנקה (היא נעשית בצד של הקורדיירה נגרה). להפתעתנו המדריך, שהיה מאוד נחמד, דיבר גם קצת אנגלית (רוב המקומיים מדברים רק ספרדית ולפעמים גם ניב אינדיאני מקומי).


עוד בוקר של כפור בסנטה־קרוז (האוהל בו ישנתי נמצא בצד ימין)
אחרי הרכיבה על סוסים, וכאשר חברתי התאוששה לגמרי ממחלתה, יצאנו לטרק הסנטה־קרוז. זהו הטרק
השני הכי מפורסם באזור ונמשך 4 ימים. במהלך הטרק רואים מספר לגונות ועוברים דרך מעבר הרים בגובה של 4,750 מטר. כל הטרק מתבצע בשמורת טבע מדהימה בהרים (הכניסה עולה 65 סול שלא כלולים במחיר הטרק) – הולכים 4 ימים ולא רואים אפילו כפר אחד בדרך. בלילות ישנים באוהלים בגובה של כ־4,000 מטר. כתוצאה מכך, בלילה קר מאוד – מצטבר קרח על דפנות האוהלים וחשוב להביא מספיק בגדים חמים.
הולכים בסנטה־קרוז

הטיול האחרון שעשינו באזור הוואראז הוא לגונה Aguak. טיול יומי זה אורכו 6.1 קילומטר לכל כיוון ובמהלכו עולים 1.1 קילומטר על מנת להגיע ללגונה. המסלול יחסית לא מתוייר ויש סיכוי טוב שלא תראו עוד מטיילים בדרך. גם פה, ההגעה והחזרה הן במוניות שירות העוברות בין הכפרים. הכניסה לאזור הלגונה עולה 5 סול.

מה כדאי להביא לטיול יומי? לטיול יומי כדאי לצאת עם תיק גב קטן ונוח (לא המוצ'ילה הגדולה). בתיק כדאי לשים 2.5 ליטר מים (בקבוק גדול מקומי) ואוכל לבוקר ולצהריים (יוצאים לרוב לפני ארוחת הבוקר). כמו כן, חשוב לקחת כובע, משקפי שמש וקרם הגנה – השמש בהרים קופחת ואפילו מי שיש לו עור כהה יישרף במהרה. מלבד אלה אני יכול להמליץ לקחת גם פליז או מעיל רוח – כשיושבים בצל יכול להיות קר.

לטרק של מספר ימים יוצאים לרוב עם שני תיקים: תיק גב קטן שאתם סוחבים ועוד תיק במשקל של 4–5 קילו שאותו החמור סוחב. המלצתי היא לרכוש בשוק עבור 6–8 סול תיק צ'ולה – מעין שקית ניילון גדולה וחזקה הנסגרת עם רוכסן – ולהשתמש בה לציוד שיהיה על החמור. בהוואראז סוכנות הטיולים תדאג לכם לשק שינה, ולפי ניסיוני השקים היו טובים. כמו כן, הם יספקו לכם אוהל ומזרון שטח – כל אלה לא יהיו בציוד הפרטי שלכם. צריך להביא בקבוק מים גדול (וכדאי גם אחד ריק למקרה שהאחר יהרס) וטבליות לטיהור מים (ממלאים מים מנחלים בדרך). צריך להביא בגדים להליכה ובגדים חמים ללילה (כדאי בגדים תרמיים). כיוון שעשויה להיות רוח חזקה, הביאו גם מעיל רוח. לא לשכוח להביא כובע ליום (בנוסף לכובע צמר ללילה), משקפי שמש וקרם הגנה. אני ממליץ גם להביא סנדלים שישמשו בסוף יום ההליכה (לתת לרגליים קצת לנוח מנעליים) וספר בשביל השעות המתות. קחו איתכם גם תיק עם עזרה ראשונה ותרופות בסיסיות (משכך כאבים, נגד מחלת גבהים ונגד שלשול). אפשר גם להביא כמה חבילות טונה ועוגיות או שוקולד – אמנם יספקו לכם אוכל, אבל כמויות החלבון הן בדרך כלל קטנות ולפעמים סתם רוצים לנשנש עוד משהו.

מהואראז המשכנו לקוסקו (בדרך עברנו שוב בלימה), ועל כך בפוסט הבא בנושא.

תגובה 1:

  1. אנחנו 2 זוגות שרק חזרנו מטיול לארגנטינה צילה ברזיל ופרו והינו רוצים להמליץ על חברת גלובוס טיולים הם עזרו לנו מאוד בבניית המסלול וביצועו בנוסף יש להם משרד בפרו בארגנטינה אנחנו יודעים שיש להם גם בבוליביה ארגנטינה ופרו והם גם בעצם אלא שמבצעים את הטיול הם עןבדים גם מול תרמילאים ומול מבוגרים לחוד אצלנו היו המדריכים ממש מעולים ותמיד בזמן והעלויות ממש נמוכות אפילו לא ברי תחרות כי בדקנו מספר חברות והם היו הכי זולים כי הם חברה מקומית בקיצור ממש מומלץ אגב מחירי הטיסות שלהם ממש זול תנסו

    אפשר ליצור איתם קשר לטלפון :072-2400-580
    או לאימייל: info@globustravel.co.il

    השבמחק