יום שלישי, 17 ביולי 2012

עם אחד – חוק גיוס אחד


מאז בג״ץ פסל את „חוק טל“ בפברואר השנה, הממשלה כמעט נפלה, קדימה הצטרפה והוקמה ועדת פלסנר שנועדה לבחון חלופות שונות לחוק וגם היא הספיקה להתפרק בעקבות הריבים על הגישות השונות. גם נתניהו טרם הצליח להחליט באיזה סוג של חוק טל חדש הוא תומך. בפוסט זה אשמח להציג רעיון מהפכני – חוק גיוס חובה אחד לכולם!

אכן קראתם נכון – לא כתבתי חלופה חדשה לחוק טל וגם לא כתבתי חוק לגיוס אברכים או חוק לגיוס ערבים. אני מאמין ששוויון אמיתי בנטל ייתכן רק כאשר ישנו חוק גיוס אחד. לפי חוק שירות הביטחון, זהו החוק המתייחס לחובת הגיוס, אין הבדל בין חרדי לחילוני, אלא יש גיוס חובה לצבא העם. בחלוף הזמן נתנו פטורים שונים למספר הולך וגדל של בחורי ישיבה עד שאהוד ברק, באמצעות חוק טל למעשה העניק פטור גורף משירות ומיסד את עניין ההשתמטות. הניסיונות לחוקק „חלופות“ לחוק טל משיגות כולן את אותו הדבר – הנצחת ההבדל בחובות בין חילונים לחרדים.

כדי להמחיש מדוע חוק חדש לא יפתור את הבעיה, אשתמש במספר דוגמאות על בסיס הפרסומים בעיתונות מהימים האחרונים. אחת ההצעות שהועלתה הייתה לקבוע קנס של מאה אלף ש״ח לאברך שלא יתגייס (זוהי הצעה מחמירה – בליכוד ובמפלגות החרדיות רצו שבכלל לא תהיינה סנקציות). על פניו זהו קנס כבד שבוודאי יעודד אנשים להתגייס, אך לא כך הדבר. שכר המינימום החודשי בישראל עומד על ₪4,100, כלומר אם אברך לא יתגייס ובמקום זאת יעבוד למחייתו הוא ירוויח כמעט 150 אלף ש״ח בשלוש שנים. כיוון שרוב האנשים מרוויחים מעל שכר מינימום, הרי שמשתלם יהיה לקחת הלוואה ולוותר על הגיוס. בנוסף, הטלת קנס כספי בלבד כסנקציה לגיוס תוביל לכך שהחילונים ירצו השוואת תנאים – אני משוכנע שאמהות רבות יסכימו לשלם 100 אלף שקל בשביל שילדם לא יסתכן בצבא. במקרה שזו הסנקציה שתוטל על החרדים, בג״ץ יחייב את הממשלה לאפשר גם לחילונים לשלם את הקנס במקום להיכנס לכלא (הרי עקרון השוויון הוא זה שהוביל לביטול חוק טל) – התוצאה היא שבמקום צבא העם יהיה לנו את צבא העניים, אלו שידם אינה משגת לשלם את הקנס.

גם גיל הגיוס הוא בעייתי – הוצע שהחרדים יתגייסו רק בגיל 23 או אפילו 28. להחלטה כזו עלויות ניכרות כיוון שאז המדינה תדרש לשלם להם אלפי שקלים נוספים כל חודש כתשלומי משפחה. גם פה אי־השוויון זועק לשמיים – הרי חילוני שרוצה להתגייס מאוחר כדי ללמוד צריך לחתום קבע (בעתודה או בפרוייקט אקדמיזציה).

שירות בנות הוא הסוגיה השלישית שאני רוצה להעלות, זו שנדחקה בצורה מעוררת פליאה מהדיון הציבורי. כיום בנות חילוניות נדרשות לשירות של שנתיים, ואילו מי שמצהירה שהיא דתיה פטורה משירות. אף אחת מהצעות החוק שעלו לא דרשה גיוס בנות – גם זו אפליה. האם הבנות החילוניות מתאימות יותר לשירות צבאי? כמובן שלא. שוויון בנטל אינו מתייחס לבנים בלבד אלא גם לבנות.

הסוגיה הרביעית והאחרונה היא משך השירות. כעת גברים חילונים משרתים שלוש שנים, נשים חילוניות משרתות שנתיים, בחורי ישיבות הסדר משרתים שירות מקוצר (תלוי במסלול) ובנות דתיות לא משרתות כלל. הצעות החוק השונות דיברו על שירות של שנתיים בלבד לחרדים. מדוע משך השירות שונה? האם זמנן של הבנות יקר מזמנם של הבנים? מדוע חילוני שרוצה לשלב לימודים ושירות נדרש לקבע, ואילו דתי מקבל „פרס“ בדמות קיצור השירות? התשובה לכל השאלות האלה, היא שאין סיבה הגיונית כלשהי להבדלים. בנים ובנות, חילונים ודתיים, כולם צריכים לשרת שירות במשך זמן מלא.

אני חושב שכל מי שמתייחס ברצינות לסוגיית הגיוס רואה שלא ניתן לחוקק חוק נפרד לכל קבוצה. כשם שאין חוק עונשין לחילונים וחוק עונשין נפרד לחרדים, כך גם חוק הגיוס צריך להיות אחיד. אם משך השירות שיקבע יהיה שנתיים אז כולם ישרתו שנתיים, ואם שלוש – אז כולם שלוש. באותה המידה גיל הגיוס יהיה אחיד – לא תינתנה דחיות בגלל שיוך למגזר זה או אחר באוכלוסייה. גם העונשים על אי־שירות יהיו אחידים, הרי הדעת לא סובלת מצב של אי־שוויון בענישה. אני מקווה שעד ה־1 באוגוסט תהיה בשורה טובה בעניין – הרי לא צריך חוק חדש, צריך להחיל את החוק הקיים על כולם.

תגובה 1:

  1. אפשר שחילונים שרוצים ללמוד ישרתו גם שנתיים, אולי אם כל החרדים יתגייסו אפשר יהיה לשחרר גם את הבנות החילוניות משירות, כמו הדתיות. ובכלל זה מאוד יקרב בין האוכלוסיות, הדתית והחילונית, השירות המשותף. שני הצדדים יוכלו ללמוד אחד על השני ולשבור כל מיני מיתוסים שמאכילים אותם על חילוניים או דתיים,

    השבמחק